אכילה על-חושית

מממממ…. מממממ….

זו הבת שלי, דיה, בת שנה וחצי וכשהיא נהנית מאוכל,

היא שרה ממממ… ממממ… כמעט רוקדת

כל כך נהנית מאוכל, ובעיקר כשהאוכל טעים.

כאילו דההה

ככל שהאוכל טעים יותר כך אנחנו נהנים יותר, כולנו, לא?

נכון, אבל דיה שלי נהנית יותר

למה?

ככל שאנו מפעילים יותר גירויים למוח ככה הסיפוק גדול יותר, מורגש יותר, גורם ליותר פעילות במוח.

כשאנו אוכלים אנו מגרים ומפעילים את חוש הטעם הראייה והריח. שני חושים שאצל רובנו קצת פחות בשימוש בזמן האוכל הם מישוש (לא, לעיסה בפה- זה לא מישוש) והשמיעה- כי לאכול בקול זה לא מנומס.

אכילה עם הידיים זהו שלב התפתחותי חשוב אצל ילדים, חשוב למוטוריקה העדינה, חשוב להיכרות עם מרקמים שונים ועל הדרך מגביר את ההנאה מהאוכל.

דיה שלי- אוהבת לאכול עם הידיים, אבל לציין שאוכלת גם מאוד יפה עם סכום (אמא פולניה וגאה), ןגם עושה הרבה קולות.

ואוו כמה זה נפלא לראות אותה מתענגת על אוכל,

שקועה בצלחתה, לא רואה ולא שומעת את הסובב אותה

אוכלת ונהנית.