מה שלומך חמוד שלי?
כשהייתי ילדה, הורי חזרו מסדנת מודעות עצמית והכניסו הביתה מושג חדש ״קלירינג״.
מידי ערב לאחר הארוחה היינו יושבים של בני המשפחה ועושים סבב בו כל אחד סיפר דבר טוב שקרה לו היום ודבר אחד פחות מוצלח.
שיתפנו וצחקנו, שיתפנו ושמחנו, לפעמים התביישנו ובעיקר חיכינו לזמן איכות משפחתי סביב שולחן האוכל, בו לכל אחד היה מקום להשמיע את קולו ולשתף.
בנותיי עדיין קטנות מכדי ליישם את הקלירינג, ובכלל לא בטוחה שזה יעבוד אצלנו.
כרגע עובד לנו המשחק הנודע ‘פיקולו- פיקולו’.
בכל מקרה- ארוחה משפחתית הינה הזדמנות נהדרת למפגש משפחתי ושיח נעים.
יש לכם שאלה? רוצים להתיעץ?