ניסיתם פעם להסתכל על זה? הכי מתנשא ולא ברור, מי לעזאזל מבין את הטבלה הזו? כל המספרים האלה, זה הרבה?
זה מעט? אף אחד לא יודע ואף אחד לא שואל.
גם רשימת הרכיבים, מלטיתוז, סוכרלוז, E’ים, ועוד מיני חומרים שלא שמענו עליהם מעולם.
לא מלמדים אותנו כדי שלא נדע. זה לא בסדר.
אבל למה?, למה כל כך חשוב שנדע מה כתוב בטבלאות האלה?
זו אחריות שלנו לדעת איזה אוכל בריא יותר ואיזה פחות, מה יכנס הביתה ובאיזו כמות, האם המזון שאני חושב שהוא טוב ובריא אכן באמת כזה.
התעשייה דואגת להסתיר מאיתנו, לשווק לנו דברים עקום, יעני בריא. כל החברות כולן ממש לא דואגות לנו ולא דואגות לבריאותינו, הן דואגות רק לעצמן ורק לכסף.
בואו נלמד להיות צרכנים חכמים ובריאים!. לוקחת על עצמי את האתגר ללמד את כל מי שמעוניין להצליח ולהבין את טבלאות הערכים התזונתיים.
תופתעו לגלות שזה הרבה יותר פשוט ממה שדמיינתם.
עכשיו תכלס איך עושים את זה- פשוט וקל- קחו שני מוצרים דומים, מאותה המשפחה, לדוגמא שני סוגים של מעדני חלב, שימו את הטבלאות של הערכים התזונתיים זו ליד זו והשוו.
הפעם על הכוונת הגבנ”צ השמנה מול הרזה
על פניו כשמשווים את הערכים גבינה צהובה אחת מול השנייה. די בולט שהגבנ”צ לייט בהחלט נותנת תשובה ופתרון לא רע בכלל: היתרונות התזונתיים של הגבנ”צ נשמרים: אותה כמות חלבון וכמעט אותה כמות סידן! ובנוסף הרבה פחות שומן, הרבה פחות שומן רווי וללא כולסטרול כלל, אפילו הנתרן בכמות פחותה!
איפה הקץ’?
קודם כל ברשימת הרכיבים. שמתם לב שהרשימה של גבנ”צ לייט ארוכה יותר? מה זה אומר לנו?
שהמזון יותר מעובד, עבר יותר תהליכים עד שהגיע למוצר המוגמר על המדף, הכניסו באוכל שלנו עוד חומרים כדי שיקבל את המרקם והטעם שאבדו בדרך, מכאן בהכרח זה הופך את האוכל לפחות מזין ויותר מעובד.
כמובן הטעם וגם המרקם. אם אתם שואלים אותי, לנו במקרר יש רק את השמנה, פשוט כי זה יותר טעים. טוסט עם גבנ”צ רזה מבחינתי זה לא זה. הגבנ”צ לא נמסה ונמתחת ובאופן אישי לי זה אפילו מרגיש קצת כמו פלסטיק.
נו אז תגידי לנו מה לעשות? מה לקנות? מה עדיף?
השורה התחתונה שאין פה נכון ולא נכון, כל אחד יעשה מה שמתאים ונכון לו בביתו.
אבל קחו בחשבון
- אם קניתם גבנ”צ שמנה- אל תפריזו כי זה מכיל לא מעט שומן ושומן רווי בעיקר.
- אם קניתם גבנ”צ לייט- אל תפריזו, כי זה מוצר מזון יותר מעובד.
יש לכם שאלה? רוצים להתיעץ?