לי נדמה שלא מעט אנשים חושבים כך, ואתם? אם אני מצליחה להתחקות אחר מחשבותיהן של הקטנטנים זה בטח היה נשמע כך:
- * ירקות זה פחות טעים מהרבה מזונות אחרים- כמו במבה, שוקולד, שניצל ואפילו קוטג’.
- * אף אחד מהחברים שלי לא אוהב ירקות.
הכי חשוב
- * אני מקבל המון תשומת לב מאמא כשאני מסרב לאכול ירקות
נראה לי שגם היום לא אוכל ירקות. הידד!
איזה סיבה יש לילד לאכול ירקות? בטח לא כי זה בריא.
בשבוע שעבר נפגשתי עם חברה, מורן, אני עם הבנות שלי, והיא עם הבנות שלה.
ממש בגילאים חופפים, שיחקו יפה ביחד, היה ממש כיף!
מורן שאלה: “רוצות להישאר לארוחת ערב?”
“יאללה מגניב! נישאר!” עניתי.
מה בארוחת ערב? מוציאים גבינות, מכינים חביתות, לחם וירקות
וירקות….
“איפה הירקות?” אני שואלת,
ומורן, “אוי שכחתי להציע לכן, פשוט הילדה שלי לא אוכלת ירקות.”
אני בהלם.
מאיה לא אוכלת ירקות.
“רגע, לא הבנתי, מה זאת אומרת לא אוכלת ירקות?”
“כן, מאיה לא אוהבת, לא טעים לה, לא רוצה. נמאס לי לזרוק לפח… “
זוכרות שדברנו על הרגלים, כמה הם חשובים?
אז במקרה הזה, ההרגל הוא עבורנו, תפקידנו בתור הורים הוא להציע.
חשוב ביותר להציע כל ארוחה מחדש כאילו היום את שומעת את התשובה השלילית בפעם הראשונה בחייך.
אם לא תציעי, אל תתפלאי, אבל ייתכן והילד שלך לעולם לא יאהב ו/או יאכל ירקות.
מה אני, הדר כאמא תזונאית עושה את שואלת?
מוציאה את הפולניה שבי 🙂
אומרת לאלונה, “אני רק שמה לך בצלחת, את לא חייבת לאכול”.
אם היא רוצה תוספת אבקש ממנה לאכול קצת ירקות לפני שתקבל.
מה קורה אם הילד שלך גדול יותר וכבר לא מסכים שתיכנסי לו לצלחת, אל דאגה לא איחרת את המועד!
שימי ירקות על השולחן בכל הזדמנות, בכל ארוחה, בוקר צהריים או ערב, ליד הכריך, ירק טרי או מבושל, מאודה או מוקפץ, ללא תיבול או מומלח קמעה. בצורתו הטבעית והשלמה או חתוך לסירות.
לפעמים עגבנית שרי ומיני מלפפון עושים את ההבדל, ולפעמים ירקות מתחבאים בתוך פשטידה או שקשוקה מצליחים לעשות את דרכם אל הפה הקטן הזה.
צלחת מחופשת, מכירים? מוזמנים לקרוא על רעיון נוסף שיכול להכניס עניין לירק….
שיכירו, שיריחו, שינסו, לפחות טעימה קטנה
לא בכוח, כן?!
שורה תחתונה חשיפה, חשיפה ועוד פעם חשיפה!
יש לכם שאלה? רוצים להתיעץ?