מיץ תפוזים… ככה כמעט כל בוקר.
לא קנוי, סחוט טרי! אשכרה קטפתי תפוזים מהעץ בגינה, סחטתי ומיד שתיתי את המיץ המרווה, עוד לפני שהויטמינים הספיקו להתאדות.
זה סיפור נחמד שאני שומעת מידי יום בוריאציה כזו או אחרת, מיץ תפוזים טבעי מככב כאילו הוא איזה סופר פוד (כאילו בכלל יש דבר כזה).
ואני שואלת אתכם מה פספסנו כשבחרנו במיץ?
את התפוז! השלם!
כמו שהטבע יצר אותו.
הנה הסבר קצר מדוע תמיד עדיף לאכול את הפרי השלם ולהימנע משתיית מיץ תפוזים, אפילו הכי טבעי וטרי שיש.
*כמה תפוזים סחטתם לכדי כוס מיץ אחת? במקרה הטוב 2, לפעמים גם 3.
*שמתם לב שזרקתם את כל הסיבים התזונתיים לפח? אתם לא לבד, רבים וטובים לפניכם לא שמו לב, סתם לא ייחסו חשיבות לחומר הלבן- שקוף הזה ויחד עם הקליפה זרקו אותו לפח. הסיבים התזונתיים נותנים שובע משמעותי, מזינים את חיידקי המעי והכי חשוב במקרה הנ”ל שהם מאטים את קצב ספיגת הסוכר (ויש פה הרבה ממנו).
*ולסיום סיומת! אוכל ושתייה אלו שני דברים שונים. תפוז ומיץ תפוזים בגוף שלנו מתעכלים אחרת. ככל שהמזון שאנו צורכים יותר דליל, נוזלי כך לקיבה יש פחות עבודה בפירוק המזון. נוזל, במקרה שלנו מיץ תפוזים נספג במהירות עצומה בהשוואה לתפוז השלם.
המיץ גורם לסוכר בדם לזנק השמיימה. כל פעם שאנו שותים מיץ. גם אם מדובר במיץ תפוזים סחוט וטבעי. הסוכר בדם עולה, ועולה מהר. בשונה מתפוז שמגיע עם הסיבים התזונתיים וכאמור אלה מאטים את ספיגתו.
קפיצות מרובות כאלה, פיקים גבוהים של סוכר בדם, לאורך שנים, מקדמות תופעה המוכרת בספרות כ”עמידות לאינסולין” חברה טובה של השמנה ושניהם ואחת הסיבות המרכזיות לסוכרת.
טוב סליחה, לא תכננתי להרחיק…